<h1>או"ז הלכ' בכורות סימנים תק"א, תק"ב</h1>
<h2>דף כח.</h2>
מתני' השוחט את הבכור והראה את מומו לאחר שחיטה ונמצא קבוע ר' יהודה מתיר ור' מאיר אוסר הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן בדוקין שבעין דכ"ע אסור מפני שהן משתנין אע"ג דלאחר שחיטה מחזי קבוע אי הוה חזי ליה מחיים הוה מתחזי עובר, לא נחלקו אלא במומין שבגוף כגון נסדקה אזנו ר"מ סבר גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין [ור"י סבר לא גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין] אמר רב נחמן בר יצחק מתני' נמי דיקא דקתני ר"מ אומר הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה אסור ש"מ קנסא קא קניס ר"מ ש"מ. אבעי' להו מפני המשתנין דכולהו משתנין, א"ד איכא דמשתני איכא דלא משתנין. למנ"מ לאכחושי סהדי אם שחטו בלא מומחה והשתא חזינ' לי' קבוע וקיימי סהדי ואמרי דלא נשתנה ומראה זה הי' לו מחיים, אי אמרת כלהו משתני שקרי נינהו ואסור לד"ה ואי איכא דלא משתני סמכינן עלייהו ושרי לר' יהודה דלא קניס, מאי. ת"ש דארבב"ח זימנא חדא סח לי ר' יאשי' דמן אושא בוא ואראך בדוקין שהן משתנין מכלל דאיכא דמשתני ואיכא דלא משתני.
מתני' מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט הרי זה יקבר וישלם מביתו. [ע"ב] לימא תנן סתמא כר"מ דקתני יקבר ואע"ג דהשתא מתחזי קבוע, דלמא בדוקין שבעין וד"ה דלד"ה משתנין. פי' רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דקיי"ל כר' יהודה דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואע"ג דאמר ריש פרק אע"פ [נ"ז ע"א] הלכה כר"מ בגזירותיו, הך דשמעתין רב נחמן בר יצחק קנסא קרי לי', ובשאלתות דרב אחאי פי' דדוקא הלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסא ומתוך פסקיו נראה דלית הלכתא כר"מ דאמר [יבמות ל"ו ע"ב] במעוברת חברו ומניקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית, א"כ ה"נ אין הלכה כר"מ בהאי קנסא. וסוגיא דשמעתין נמי כר' יהודה אתיא דאסיקנא והואיל דאיכא דלא משתני סמכינן עלייהו והיינו כר"י דלר"מ קנסי' בכולהו מפני המשתנין. וסתמא דמתני' נמי אוקמי' בדוקין שבעין וד"ה ולא בעי' למימר דסתם לן תנא כר"מ. וכן פסק בה"ג והביא ראי' מפ' טבול יום [ק"ג ע"ב] דאמר ר' עקיבה מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו ואפי' בגבולין וא"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן [שם ק"ד ע"א] הלכה כר' עקיבא [ו]אף ר' עקיבה לא אמר אלא כשהתירו מומחה אבל לא התירו מומחה לא ודוקא שנמצא טריפה אבל לא נמצא טריפה יאותו בו אע"פ שנשחט שלא ע"פ מומחה. ופסקו מכח ההיא דהא דקיי"ל כר"מ בגזירותיו היינו דוקא בגזירותיו אבל לא בקנסיו. הלכך השוחט את הבכור שלא ע"פ מומחה ולאח' שחיטה הראה את מומו ונמצא קבוע, בדוקין שבעין אסור במומין שבגוף כגון נסדקה אזנו וכיוצא בו מותר. והיכא ששחטו בדוקין שבעין שלא ע"פ מומח' והשתא חזינן לי' מום קבוע ולא ידענא אי אשתני אי לא אשתני ואמרי סהדי דלא נשתנה ומראה זה הי' לו מחיים מותר.
